תנ"ך על הפרק - ישעיה ה - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה ה

339 / 929
היום

הפרק

אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽידִידִ֔י שִׁירַ֥ת דּוֹדִ֖י לְכַרְמ֑וֹ כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִֽידִידִ֖י בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֙הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃וְעַתָּ֛ה יוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה שִׁפְטוּ־נָ֕א בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין כַּרְמִֽי׃מַה־לַּעֲשׂ֥וֹת עוֹד֙ לְכַרְמִ֔י וְלֹ֥א עָשִׂ֖יתִי בּ֑וֹ מַדּ֧וּעַ קִוֵּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃וְעַתָּה֙ אוֹדִֽיעָה־נָּ֣א אֶתְכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה לְכַרְמִ֑י הָסֵ֤ר מְשׂוּכָּתוֹ֙ וְהָיָ֣ה לְבָעֵ֔ר פָּרֹ֥ץ גְּדֵר֖וֹ וְהָיָ֥ה לְמִרְמָֽס׃וַאֲשִׁיתֵ֣הוּ בָתָ֗ה לֹ֤א יִזָּמֵר֙ וְלֹ֣א יֵעָדֵ֔ר וְעָלָ֥ה שָׁמִ֖יר וָשָׁ֑יִת וְעַ֤ל הֶעָבִים֙ אֲצַוֶּ֔ה מֵהַמְטִ֥יר עָלָ֖יו מָטָֽר׃כִּ֣י כֶ֜רֶם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה נְטַ֖ע שַׁעֲשׁוּעָ֑יו וַיְקַ֤ו לְמִשְׁפָּט֙ וְהִנֵּ֣ה מִשְׂפָּ֔ח לִצְדָקָ֖ה וְהִנֵּ֥ה צְעָקָֽה׃ה֗וֹי מַגִּיעֵ֥י בַ֙יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָק֔וֹם וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃בְּאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֞א בָּתִּ֤ים רַבִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה יִֽהְי֔וּ גְּדֹלִ֥ים וְטוֹבִ֖ים מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃כִּ֗י עֲשֶׂ֙רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה׃ה֛וֹי מַשְׁכִּימֵ֥י בַבֹּ֖קֶר שֵׁכָ֣ר יִרְדֹּ֑פוּ מְאַחֲרֵ֣י בַנֶּ֔שֶׁף יַ֖יִן יַדְלִיקֵֽם׃וְהָיָ֨ה כִנּ֜וֹר וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֨ת פֹּ֤עַל יְהוָה֙ לֹ֣א יַבִּ֔יטוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדָ֖יו לֹ֥א רָאֽוּ׃לָכֵ֛ן גָּלָ֥ה עַמִּ֖י מִבְּלִי־דָ֑עַת וּכְבוֹדוֹ֙ מְתֵ֣י רָעָ֔ב וַהֲמוֹנ֖וֹ צִחֵ֥ה צָמָֽא׃לָכֵ֗ן הִרְחִ֤יבָה שְּׁאוֹל֙ נַפְשָׁ֔הּ וּפָעֲרָ֥ה פִ֖יהָ לִבְלִי־חֹ֑ק וְיָרַ֨ד הֲדָרָ֧הּ וַהֲמוֹנָ֛הּ וּשְׁאוֹנָ֖הּ וְעָלֵ֥ז בָּֽהּ׃וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְעֵינֵ֥י גְבֹהִ֖ים תִּשְׁפַּֽלְנָה׃וַיִּגְבַּ֛ה יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה׃וְרָע֥וּ כְבָשִׂ֖ים כְּדָבְרָ֑ם וְחָרְב֥וֹת מֵחִ֖ים גָּרִ֥ים יֹאכֵֽלוּ׃ה֛וֹי מֹשְׁכֵ֥י הֶֽעָוֺ֖ן בְּחַבְלֵ֣י הַשָּׁ֑וְא וְכַעֲב֥וֹת הָעֲגָלָ֖ה חַטָּאָֽה׃הָאֹמְרִ֗ים יְמַהֵ֧ר ׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂ֖הוּ לְמַ֣עַן נִרְאֶ֑ה וְתִקְרַ֣ב וְתָב֗וֹאָה עֲצַ֛ת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֵדָֽעָה׃ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃ה֖וֹי חֲכָמִ֣ים בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם וְנֶ֥גֶד פְּנֵיהֶ֖ם נְבֹנִֽים׃ה֕וֹי גִּבּוֹרִ֖ים לִשְׁתּ֣וֹת יָ֑יִן וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לִמְסֹ֥ךְ שֵׁכָֽר׃מַצְדִּיקֵ֥י רָשָׁ֖ע עֵ֣קֶב שֹׁ֑חַד וְצִדְקַ֥ת צַדִּיקִ֖ים יָסִ֥ירוּ מִמֶּֽנּוּ׃לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶֽהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שָׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃עַל־כֵּ֡ן חָרָה֩ אַף־יְהוָ֨ה בְּעַמּ֜וֹ וַיֵּ֣ט יָד֧וֹ עָלָ֣יו וַיַּכֵּ֗הוּ וַֽיִּרְגְּזוּ֙ הֶֽהָרִ֔ים וַתְּהִ֧י נִבְלָתָ֛ם כַּסּוּחָ֖ה בְּקֶ֣רֶב חוּצ֑וֹת בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃וְנָֽשָׂא־נֵ֤ס לַגּוֹיִם֙ מֵרָח֔וֹק וְשָׁ֥רַק ל֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה מְהֵרָ֖ה קַ֥ל יָבֽוֹא׃אֵין־עָיֵ֤ף וְאֵין־כּוֹשֵׁל֙ בּ֔וֹ לֹ֥א יָנ֖וּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן וְלֹ֤א נִפְתַּח֙ אֵז֣וֹר חֲלָצָ֔יו וְלֹ֥א נִתַּ֖ק שְׂר֥וֹךְ נְעָלָֽיו׃אֲשֶׁ֤ר חִצָּיו֙ שְׁנוּנִ֔ים וְכָל־קַשְּׁתֹתָ֖יו דְּרֻכ֑וֹת פַּרְס֤וֹת סוּסָיו֙ כַּצַּ֣ר נֶחְשָׁ֔בוּ וְגַלְגִּלָּ֖יו כַּסּוּפָֽה׃שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יאושאגיִשְׁאַ֨גכַּכְּפִירִ֤ים וְיִנְהֹם֙ וְיֹאחֵ֣ז טֶ֔רֶף וְיַפְלִ֖יט וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃וְיִנְהֹ֥ם עָלָ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּנַהֲמַת־יָ֑ם וְנִבַּ֤ט לָאָ֙רֶץ֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ צַ֣ר וָא֔וֹר חָשַׁ֖ךְ בַּעֲרִיפֶֽיהָ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

אשירה נא. כל נא כמו עתה:לידידי. בעבור ידידי כמו אמרי לי (בראשית כ' י"ג) בעבורי:לכרמו. בעבור כרמו:ידידי. עקרו משולש, ודודי מהשניים:בקרן בן שמן. מקום נכבד היה בכרמי ירושלם, ויש אומרים בקרן שהוא במקום גבוה, בן שמן מגזרת והיה דשן ושמן (ישעיהו ל' כ"ג), וכמו לשד השמן (במדבר י"א ח'), ואיננו רחוק:ויעזקהו. יש אומרים חיתמו מגזרת תרגום טבעת (ישעיהו ג' כ"א) עזקתא, ואין לו טעם, והנכון שאין למלה הזאת אח, רק תמצא בלשון קדר, וטעמו כמו גדר ומשוכה:ויסקלהו. מהבנין הכבד, וטעמו הסיר האבנים, ואם היה מהבנין הקל, אז יהיה לחבר האבנים, וכן ושרשך מארץ חיים (תהלים נ"ב ז'):ויטעהו שורק. מטעם שורק, כי שם הפועל הוא בכח כל פועל עבר או עתיד:ויבן מגדל בתוכו. מקום לשבת השומר:וגם יקב חצב בו. להוציא התירוש בכרם:באושים. כמו חוחים, כמו ותחת שעורה באשה (איוב ל"א מ'):וטעם ויעזקהו שהיתה ארץ ישראל בנויה בבתים נחמדים וחומות, ויסקלהו שגרש הכנענים, והמגדל הוא בית השם שהיה בהר המוריה והיקב משל למזבח העולה, ענבים כמו צדיקים:ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה. כל איש שהוא מיהודה שהם סביבות ירושלם:מה וגו'. מה נשאר מטוב לעשות לכרם שלא עשיתיו:מדוע. שתי מלות כמו מזה בידך (שמות ד' ב') וכן מלכם תדכאו עמי (ישעיהו ג' ט"ו):ועתה. משוכתו, כמו לשכים בעיניכם (במדבר ל"ג נ"ה):לבער. לרעות כמו ובער בשדה אחר (שמות כ"ב ד'):וטעם פרוץ גדרו שתפולנה החומות:ואישתהו בתה. כמו שממה וכמוהו בנחלי הבתות (ישעיהו ז' י"ט):לא יזמר. מגזרת זמורה, לתקנה לכרות ממנה הזמורה:יעדר. תקון כמו חפירה, וכמוהו אשר במעדר יעדרון (ישעיהו ז' כ"ה):שמיר ושית. מיני קוצים, והטעם שיגברו הרשעים:וטעם על העבים על הנביאים וכן כתיב גם נביאיה לא מצאו חזון (איכה ב' ט'):כי. הנה פירש הנמשל בכרם:מספח. מגזרת שאת המספחת היא (ויקרא י"ג ו'):הוי מגיעי. הוי כטעם קריאה, או כמו אוי, והטעם מסיגי גבול הבתים והשדות:עד אפס מקום. עד שאין מקום והטעם שלקחו הכל:והושבתם. מבנין שלא נקרא שם פועלו, מהפועלים בעלי הי"וד וכן והורד המשכן (במדבר י' י"ז):באזני. הטעם באזני אני יי' צבאות זה החמס שעשיתי, וכמוהו יי' במראה אליו אתודע (במדבר י"ב ז'), או הוא דברי הנביא, ותחסר מלת אמר או קול:כי עשרת. סך חשבון והטעם רבים:וטעם צמדי כרם בעבור שהסיגו הגבול והנה רובי הכרמים נצמדים:בת אחת. מדה אחת והחומר הוא עשרת כורים והבת והאיפה שוות:הוי משכימי. סמוך אף על פי שאחריו בי"ת, וכמוהו השכוני באהלים (שופטים ח' י"א):וכן מאחרי בנשף תחילת הלילה, וכן בנשף בערב יום (משלי ז' ט'). כוכבי נשפו (איוב ג' מ'), כי נשף יש שהוא סמוך אל הבקר:ומלת ידליקם יוצאה לשנים פעולים, מגזרת כי דלקת אחרי (בראשית ל"א ל"ו) ויש אומרים מתרגום יבעירם בארמית:והיה כנור. ידוע:נבל. שיש בו עשרה נקבים, גם חליל מגזרה חלול:ואת פועל יי לא יביטו. על דרך רבים שהמתעסק בשכרות לא ידע דרכי השם, וכן כל שוגה בו לא יחכם (משלי כ' א'), ולפי דעתי כי במקום הזה לא ידבר כי אם על הרעות שהביא השם על ישראל, כי גלו עשרות השבטים:לכן. וכבודו. הטעם ועם כבכודו, כמשפט מלות מושכות אחרות:וכן צחה צמא מתי צחה, וטעם צחה קרוב מצמא, וכן והשביע בצחצחות (ישעיהו נ"ח י"א), וגזרתו האור הזך והצח:לכן. נפשה. הוא הרוח היוצא מהפה, וכמוהו נפשו גחלים תלהט (איוב מ"א י"ד):ופערה כמו פתחה, וכמוהו ופיהם פערו למלקוש [שם כ"ט כ"ג]:לבלי חק. הפך המנהג:ועלז. וכל עזל שיש בה, או יהיה עלז לאחרים במפלתה, ויאמר רבי יונה ז"ל כי הוא כדרך השחוק שאירע לקצת המתים בעת המות:וישפל. כל אדם משאר הגוים אשר הם סביבות יהודה:ויגבה. אז תראה גבהות השם בעבור המשפט שיעשה בישראל, ותגלה קדושתו בעבור הצדק שיעשה:ורעו וגו'. אז תהיה ארץ יהודה שממה, וירעו בה הכבשים כאילו נהוגים היו להיות שם:[כדברם]. מגזרת ארמית וכמוהו דוברו' בים (מלכים א' ה' כ"ג):מחים. הם הכבשים השמנים שיש בהם מוח וכמוהו ממוחים (ישעיהו כ"ה ו'), וחרבות מגזרת חרבן, והנה הוא סמוך ותחסר מלת הארץ, כמו ושכור' (ישעיהו נ"א כ"א) יגון ולא מיין משא חמור להם (שמות א' י"ו כ'), וטעם גרי' יאכלו אנשים נכרים שידורו שם, והנה מחים תאר השם, והם פעולים והגרים פועלים:הוי מושכי העון. הטעם שיחזקו העון:וכעבות העגלה חטאה, הם מושכים חטאה, והוא שם כמו חטאת, כמו נושא עון ופשע וחטאה (שמות ל"ד ז'), כי גם יהיה תאר השם:האומרים וגו'. יתכן היות ימהר פועל יוצא כמו מהרו את המן (אסתר ה' ה'), ויתכן להיות יחישה לבדו יוצא, ובאו שניהם עתידים בלא דבק, וכמוהו אל תרבו תדברו (שמות א' ב' ג'), והטעם מי יתן ותבואנה אלה העתידו' ונראה אם הם אמת:הוי. הטעם בעבור שהם מתאוי' שתבאנה הרעות והנה הם כמי שאין לו דעת:הוי. הטעם שלא יכירו בין טוב לרע והם חכמים בעיניהם:הוי גבורים. הטעם נבערה חכמתם בעבור היין:למסוך כמו לנסוך. והן שני שרשים וכמוהו מסכה יינה (משלי ט' ב'):מצדיקי. והיין יעור לבם גם השוחד יעור לבם:עקב. בעבור, כטעם שכר באחרונה, מגזרת ואת עקבו מים (יהושע ח' י"ב):וצדקת. כל אחד מהצדיקים יסירו ממנה כמו בנות צעדה עלי שור (בראשית מ"ט כ"ב):לכן. קש. פעול ולשון אש פועל:וחשש כמו קש וכמוהו תהרו חשש (ישעיהו ל"ג י"א):ויחסר אות בי"ת עם להבה, כמו כי ששת ימים (שמות כ' י"א) הנמצא בית יי' (מלכים ב' י"ח ט"ו), כי ירפה שב אל חשש, והוא פועל ועומד:כמק. שימק השרש והנה לא יעמד:כאבק. סמוך, ויחסר ארץ או הדומה לו, והנה הטעם האבות והבנים:על כן. על שעזב תורתו:וירגזו ההרים. מכובד המכה:כסוחה. מושלכת, והכ"ף שורש וכמוהו שרופה באש כסוחה (תהלים פ' י"ז), והם שנים משקלים:ונשא. כאילו ישא נס לכל גוי עד שיבא להלחם עם ישראל, וכן ושרק לו:קל יבוא. בזמן קל יבא, או הוא תואר הבא, והוא הנכון:אין וגו'. ינום, קל מישן, והטעם לא ינום אף כי שישן:ולא נתק מבנין נפעל:אשר. כצר, כמו חרבות צורים (יהושע ה' ג'), כי משקלי השמות משתנים:וגלגליו. כמו אופן מרכבותיו (שמות י"ד כ"ה), והם ידועים, וטעם כסופה שיבא מהרה, והפירוש כמוץ סופה:שאגה. וינהום. מלה זרה בעבור שאות הגרון ירחב, ויבוא העתיד על משקל יפעל, שהיה עי"ן הפועל אחד מהגרון, רק אם היה לו לומר כן לא יתכן להיותו כלל על משקל יפעול:ויפליט. יראה שיפליט לראות אם יש מציל:וינהום עליו. על ישראל:כנהמת ים. כי אז יחשך אור העולם וכתוב חשכת מים (תהלים י"ח י"ב):וטעם ונבט לארץ כי בארץ יהיו ולא בים, ויבוא החשך דרך משל על מצוקות הלב, יש אומרים כי ונבט מבנין נפעל והקרוב אלי שהוא מבנין הכבד הדגוש, והוא שב אל ישראל כאשר אמרתי במלת עליו:צר ואור. יש אומרים השמש והירח ואחרים אמרו הירח והשמש, כי הירח צר כנגד השמש, ור' אדוניה אומר שיחסר אות ה"א כאילו אמר צהר, כי אותיות יה"וא פעם הם יתרים גם ימצאו חסרים, והנה טעה כי ה"א איננה מאותיות המשך ולא יעלם [צ"ל תעלם] רק באחרונה שהיא תמורת אל"ף במבטא, והנכון בעיני להיות כמשמעו להיות צר כמו צר ומצוק מצאוני (תהלים קי"ט קמ"ג), או יהיה תואר השם, והטעם כי תחשך ארץ ישראל מפאת הצר, גם מפאת האור שיחשך בעת הריסותיה כי יעלה איך וכסה אור השמש:בעריפיה. כמו יערף מזבחתם (הושע י' ב') וקרוב מגזרת וערפתו (שמות י"ג י"ג):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך